הרב משה פרסקי

משה פרסקי היה רבה של קהילת ישראל בעיר פודברודז' במחוז שווינציאן שבפולין בתקופה שבין שתי מלחמות העולם. היום נקראת העיר פבראדה, במחוז וילנה בליטא, סמוך לגבול בלארוס.

משה פרסקי נולד בשנת 1882 לערך במינסק, לאביו בנימין, התחנך בחדר, ולמד בישיבת וולוז'ין, שם הוסמך לרבנות. הקים משפחה ולה שני ילדים בקורליץ.

בנו השני, נתן, ניצל מאימת הנאצים, עלה לארץ והקים משפחה. היה איש חינוך וספר מרגע עלייתו, הודות לשליטתו המעולה בשפה העברית. לעמוד הויקיפדיה של נתן פרסקי

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה נעקרה משפחתו של משה מן העיירה יחד עם כל היהודים, שכן קורליץ הייתה בקו החזית באותה העת.

בשנת 1916 נתמנה משה פרסקי לדיין ולראש ישיבת הרב ריינס בעיר לידה. עם תום המלחמה התמנה לרב בעיירה פודברודז' שליד וילנה.

משה פרסקי שימש רב העיירה קרוב לחצי יובל בין מלחמות העולם. היה למדן מופלג, ירא שמים, דרשן מצוין. עסק בצורכי ציבור באמונה, וניהל את עדתו ביד רמה.

הרב, שהיה חרד לחינוך הדור הצעיר שלמד בבתי ספר מודרניים, ניהל מאבק על ייסוד בית ספר דתי בעיירה, ונלחם בחירוף נפש בבית הספר היידישאי, עד שהעבירו מהעולם וביטלו.

בית הספר "תרבות" נפתח בפודברודז ב-1924. כל המקצועות נלמדו בעברית, ומכאן השליטה הטובה שרכשו התלמידים בשפה. אנשי ועד ביה"ס, בראשות הרב, היו משכילים, ציונים ופטריוטים, עליהם נמנה איצה פרסקי, בנו הגדול של הרב. פרסקי הפעיל מאמצים כבירים לשמור על צביון מסורתי של בית הספר "תרבות". הוא דאג שיקוימו לימודי יהדות, והתלמידים יהיו בני תורה ושומרי מסורת. 

הרב פרסקי היה אהוב ונערץ. כיבדוהו על חריפות שכלו, חוכמתו, אומץ ליבו, יושרו, מסירותו לקהילתו. דרשותיו היו יוצאות דופן ומשכו קהל מאזינים נרחב. הוא השתמש באגדות, במדרשים, ובניגונים בנוסף להלכה. דרשותיו היו מאורע תרבותי שנהרו לשומעו צעירים וזקנים.

בנוסף לדבקותו בתורה ובמסורת היה גם שוחר של השכלה ותרבות כללית, ולפיכך הקפיד שבני הדור הצעיר ילמדו את שני התחומים הללו.

​

הרב פרסקי היה גם עסקן פעיל מאוד בחייה הציבוריים של העיירה. הוא נאבק ללא רתיעה על עמדותיו ועל השקפותיו מול מתנגדיו.

הוא השתדל לדחוק את רגלם של הלא-ציונים בעיירה ועמד במשימה זו בהצלחה, שכן מי יכול היה להתחרות בפיו של הרב החוצב להבות, ומי כמוהו מסוגל היה לשכנע את הציבור בצדקת השקפותיו?

קנאותו למסורת ישראל ולרעיון הציוני עוררו כבוד והערצה כלפיו גם בלב מתנגדיו – אכן מנהיג רוחני נאמן ואמיץ של בני עדתו היה.

כל חייו חי בדוחק, הצניע לכת, סייע ועזר לכל נזקק, ותמיד דאג לכלל לפני עצמו ומשפחתו.

משה פרסקי נותר רב העיירה כ-25 שנה, אך בתחילת מלחמת העולם השנייה, כנראה בשנת 1940, לא עמדו לו כוחותיו והוא נפטר בהיותו בן 58.

​

​

​

מקורות: 

נתן פרסקי.

תודתנו נתונה לאתר של קהילת פודברודז' www.pabrade.co.il, ול"ספר זכרון ל-23 קהילות שנחרבו באזור שוינציאן" (1965) בעריכת שמעון קאנץ, שמהם נלקחו חלק מהתמונות והטקסטים.